טיפול בצמחי מרפא סיניים

ההיסטוריה של השימוש בצמחי מרפא סיניים והבנת פעילותם

השימוש בצמחי מרפא קיים בכל התרבויות משחר ההיסטוריה, החל מתרבויות

מזרח אסיה כמו סין, יפן והודו, ועד לתרבויות במערב כמו האינדיאנים של צפון ודרום

אמריקה. גם ביוון העתיקה ובמצרים נעשה שימוש בצמחי מרפא מקומיים.

בתקופה העתיקה, השימוש בצמחים בסין היה שונה מאוד מכפי שמקובל להשתמש

בהם היום. המטפל היה "שאמאן", והנחת הבסיס הייתה שאדם חולה עקב חדירה

של שדים ורוחות. השימוש בצמחים ארומטיים על מנת לסלק את השדים שתקפו

את המטופל רווח מאוד.
 
עם ההתקדמות של הסינים בהבנה של גוף האדם והתפתחות מחלות,
תיאוריית השדים והרוחות נזנחה לטובת ידע שהתבסס על מחקר ותיעוד.
מסוף 200 לספירה (שושלת Han) אנו מוצאים ספרי רפואה מדויקים
הכוללים תיאור מפורט של השפעות צמחים בודדים, מרשמים של פורמולות,
מודלים שונים לאבחנה וסיפורי מקרה.
 
לאורך המאות ועד ימינו יצאו ספרי רפואה שמקיפים אלפי צמחים ומרשמים
ואנו רואים את השתכללות הרפואה בהתאם להבנות ולגילויים.
מרשמים שנכתבו בעבר ע"י מאסטרים מפורסמים נחשבים עד היום "לפורמולות קלאסיות",
והשימוש בצמחי מרפא סיניים שנעשה היום, נשען במידה רבה על הפורמולות הקלאסיות

 והידע העתיק שהצטבר לאורך ההיסטוריה.

אלפיים שנים של ניסוי וטעייה, על מספרים גדולים של מטופלים הובילו להכרה הגדולה

ברפואה הסינית היום, ולהיותה אחת הרפואות האפקטיביות והבטוחות ביותר לשימוש.
 

עקרונות להבנת פעילות צמחי מרפא

הסינים העתיקים התבוננו בטבע וניסו להבין איך הוא פועל וכיצד הוא משפיע על בני אדם.
בנוגע לרפואת הצמחים, ההתבוננות בטבע כללה מחקר שיטתי של צמחים והשפעותיהם

על גוף האדם.

כיצד ידעו הסינים מה עושה צמח מסויים?

מספר תכונות של הצמח סייעו להבנה של האיכויות הרפואיות שלו.
ראשית התבוננו הסינים בחלקי הצמח. חלקים שונים של הצמח הנם בעלי השפעה שונה

על הגוף,

למשל: שורשים מזינים, זרעים מלחלחים, קליפות מטפלות בעור וכד'.
בהמשך הבינו הסינים שגם לטעם יש תפקיד חשוב בפעילות הצמח על הגוף:
החמוץ מכווץ, החריף מניע, המתוק מחזק ועוד.

צורת הצמח ואופן הגדילה שלו מעידים אף הם על המאפיינים

של הצמח. למשל הקוץ של הצמח Zao Jiao Ci

(Gleditsia Sinensis), שהוא קוץ חד במיוחד, ונחשב בעל יכולת

לפתוח פצעים סגורים, ממש כמו "אזמל מנתחים", והוא משולב

בתוך פורמולות לטיפול באבצסים, פצעים, נודולות, גושים שומניים

בעור ועוד. 
 
 

דוגמה נוספת היא שורש הקודזו, או בשמו הבוטני Ge Gen

(Puerarua Lobata). צמח מטפס שגדל מהר לגבהים

מרשימים. צמח זה משפיע על אזור הצוואר והראש, ומכוון

את הפורמולה לפלג גוף עליון. הוא משולב בתוך פורמולות

לטיפול בכאבי ראש, תפיסות בצוואר, כאבים בשכמות, כאבי

ראש על רקע מתח (Tension Headaches), סחרחורות וכד'.

על זרימת הדם במערכת הלב וכלי הדם. נהוג לשלב אותם בפורמולות למקרים של

אנמיה, עייפות, ספירות דם נמוכות, לחץ דם נמוך ועוד.

בנוסף, הסינים התבוננו כיצד חיות פועלות בטבע ומשתמשות בצמחים למטרות

שונות ודרכן הבינו את השפעת הצמחים.

למשל, עלי הצמח Epimedium Brevicornu) Yin Yang Huo)

שנאכלים ע"י התיש ומייד לאחר מכן הוא ממהר להזדווג.

הסינים שראו זאת הבינו שלצמח יש השפעה מיטיבה על התפקוד

המיני, ואימצו את השימוש. כיום הצמח ידוע ביכולתו לסייע

בבעיות פוריות.

לאורך מאות ואלפי שנות ניסיון, הצטבר ידע מקיף מאוד אודות הפעילויות של כל צמח,
המינונים המומלצים, התוויות נגד, אופני בישול וגידול רצויים, ושילובים עם צמחים אחרים.
המטפל הסיני בימינו נשען על הידע הרב שהצטבר אודות השימוש בכל צמח.